לפני
תקופה של אי ודאות וסטרס, והדרך עוד לא ברורה. השיאצו מקרקע ומרגיע, ונותן מקום להתחיל להבין מה קורה בגוף ובנפש.
אחרי האבחנה, בזמן הטיפולים ואחריהם
לנשים בכל שלב של ההתמודדות עם סרטן: מתקופת חוסר הוודאות והבירור, דרך כימותרפיה, ניתוחים והקרנות, ועד לתקופת ההחלמה שאחרי. אפשר להיכנס בכל שלב.
עברתי את זה בעצמי, ואני יכולה להיות איתך בזה
לשיחת היכרות
״זה הגוף שלי, אז אנחנו לא בחזית מולו. אנחנו עובדים איתו, לא נגדו.״
המטרה היא שתלמדי להקשיב לגוף במקום לפחד ממנו, ותרגישי שאת לא עוברת את התקופה הזו לבד.
יש את הרגע הזה, בין קבלת האבחנה לבין תחילת הטיפולים, שבו החיים מרגישים כמו רכבת הרים דוהרת, כשלא ברור לך מתי עלית עליה ואיפה את בדיוק יורדת. יש הצפה של בדיקות, פגישות, החלטות וטפסים, לצד אנשים שמתקשרים ושואלים איך אפשר לעזור.
ההתמודדות היא לא רק עם המחלה עצמה. היא עם גוף שעובר שינויים, כאב, חולשה ותשישות, ולפעמים ניתוק ותחושת בגידה בגוף. ובמקביל עם פחד, כעס, עצב וחוסר ודאות.
ואז הטיפולים מסתיימים. כולם נושמים לרווחה וחוזרים לשגרה, ודווקא אז יכולה להופיע תחושת בדידות גדולה.
יש צורך במקום מוגן שבו אפשר להביא את כל אלה, בלי להסביר, להסתיר או להגן על הסביבה.
אם זיהית את עצמך, המקום הזה בשבילך
לשיחת היכרות
לפני
תקופה של אי ודאות וסטרס, והדרך עוד לא ברורה. השיאצו מקרקע ומרגיע, ונותן מקום להתחיל להבין מה קורה בגוף ובנפש.
במהלך
הגוף עובר טיפולים אינטנסיביים. העבודה עדינה ומותאמת: תמיכה בתקופות של עייפות וחולשה, התאמת המגע סביב ניתוחים ואזורים רגישים, ומקום למנוחה, נשימה והרפיה.
אחרי
רק כשהטיפולים מסתיימים יש זמן לעבד את מה שקרה לגוף ולנפש. ההחלמה לא מוגדרת מראש, והסביבה לוחצת לחזור להיות מי שהיית. כאן יש מקום גם לשיחה וגם לעבודת גוף, כדי לבנות מחדש את האמון בגוף.
נתחיל בשיחה. אחר כך אבחון בטן, שמאפשר להבין מה עולה מתוך הגוף ואילו אזורים זקוקים ופנויים לטיפול. העבודה המשמעותית תהיה על המרידיאנים בזרועות וברגליים, אחר כך במנח גב או צד, ונסיים בטיפול ראש, פנים וצוואר. לפעמים יהיה מקום גם לדמיון מודרך או למדיטציה.
וכמובן, היכולת לשבת עם אחות שעברה את זה.
את לא צריכה להסביר לי למה את כועסת על הגוף. אני מכירה את זה מבפנים.
את מחפשת תחליף לטיפול הרפואי.
מוזמנת להגיע ישירות לוואטסאפ הפרטי שלי. נתאם שיחה, נכיר, ואם הטיפול מתאים לך בשלב הזה, נקבע לך תהליך
לוואטסאפ של דנהאני דנה. עברתי בעצמי התמודדות אונקולוגית, ולכן יש חלקים בחוויה שאני מכירה מבפנים. את לא צריכה להסביר לי איך זה להרגיש שהגוף בגד בך, את הפחד מהמחלה, או את הבדידות שיכולה להיווצר גם כשאת מוקפת באנשים.
אני מרגישה שדרך הטיפול באנשים אחרים אני מבינה עוד דברים לגבי עצמי - מי אני בעולם, למה אני כאן, מהם הגבולות שלי. כשאני מבינה אחרים, אני גם מבינה את עצמי, ובזה טמון הריפוי.
הסיפור הארוך של איך הגעתי לכאן
לסיפור שליהעבודה משתנה בהתאם לשלב ולמצב הגוף: ויסות והרגעה בתקופת חוסר הוודאות, תמיכה עדינה בתקופות של עייפות וחולשה, התאמת המגע סביב ניתוחים ואזורים רגישים, ומקום למנוחה, נשימה והרפיה.
זה חלק מהותי מהתהליך ולא נספח שלו. גם כשהטיפול הרפואי מסתיים, הגוף עדיין מתאושש, ולעיתים דווקא אז מתחיל העיבוד הנפשי. בהדרגה אפשר להגדיל את המרווח בין המפגשים, עד שאת מרגישה שאת כבר לא זקוקה לאותה רמת תמיכה.
לא. המטרה היא לא להחליף את הטיפול האונקולוגי, אלא לתמוך באישה שעוברת אותו. כל טיפול משלים בתקופה הזו נעשה בתיאום עם הצוות הרפואי.
כן. אפשר להיכנס לתהליך בכל שלב ולהמשיך בו לפי הצורך.
הטיפול הוא טיפול משלים ואינו מחליף טיפול רפואי. חשוב שכל טיפול משלים בתקופה אונקולוגית ייעשה בתיאום עם הצוות הרפואי, ועל ידי מטפלת שמכירה את ההתאמות הנדרשות.